הגישה הגלובלית

גישה הגלובלית – The global approach
שכלול שיטות המחקר והמדידה, לצד הגברת עצמתם של המחשבים, מאפשרים כיום לערוך ניסויים על בסיס בדיקת אוכלוסיות שלמות במקום עריכת מדגמים המבוססים על בחירת פריטים מתוך אוכלוסיה. זוהי הגישה הגלובלית ששימוש בה שוב אינו מותיר פתח לטענות של שימוש מניפולטיבי בחופש הבחירה. בשורות הבאות ננסה להבהיר זאת בצורה פשוטה:
הטיית תוצאות מדגם סטטיסטי באופן שיענה על צרכיו של עורך המדגם אינה תופעה נדירה. לא אחת אנו מגחכים לנוכח העובדה שסקרי דעת קהל, הנערכים בנפרד על ידי יריבים, מניבים תוצאות שונות, ותמיד לטובת עורך הסקר. נניח שבמדינה מסוימת המונה מיליון בתי אב, קיימים 2 יצרנים המייצרים מוצר דומה. כל אחד משני היצרנים טוען כי המוצר המיוצר על ידו מועדף על ידי מרבית בתי האב. לחיזוק עמדותיהם מציג כל אחד מהיצרנים סקר שביצע בקרב 2000 בתי אב (מספר גדול דיו על מנת להסיק ממנו על האוכלוסייה כולה). הסקר נערך באמצעות משאל טלפוני, הנשאלים נבחרים באופן אקראי. כל אחד מהיצרנים מציג את תוצאות המשאל שערך, ומראה כי בהתאם לתוצאות אלה, 60% מבתי האב מעדיפים את המוצר המיוצר על ידו לעומת 40% בלבד שבחרו במוצר המתחרה. בהסתמכם על תוצאות אלה, טוען כל אחד מהיצרנים כי המוצר שלו הוא המוצר המועדף. היצרנים מסכימים להביא את העניין בפני בורר וזה פוקד עליהם להמציא לו את הרשימות שבהם מופיעים שמות 2000 הנשאלים ומספרי הטלפון שלהם. הבורר מבצע בעצמו משאל חוזר בקרב הנשאלים והוא מוצא התאמה מליאה בין התשובות שהוא מקבל לבין אלו המופיעות ברשימות שבידו. מכאן מסיק הבורר כי אחד היצרנים (או שניהם) ערכו את הסקר בקרב מספר נשאלים הגדול יותר מ – 2000 , והשמיטו מרשימת הנשאלים חלק מאותם שתשובותיהם אינן לפי רוחם.
נחזור לרגע לויכוח אודות מהימנותם של המחקרים שהתבצעו בנוגע לקיומם של קודים בתורה. המתנגדים (מבב"ק) טוענים כי בחירת נתוני המדגם היא חלקית וסלקטיבית, כשחלק מהכשלונות "הוחבאו" ולכן מתקבל הרושם כאילו מדת ההצלחות גדולה מהצפוי מהבחינה הסטטיסטית.
חשוב לחזור ולהדגיש 2 דברים:
1. גם המתנגדים אינם טוענים כי בידיהם הוכחה כי אכן נערכה מניפולציה כזו. הם רק טוענים כי קיימת אפשרות למניפולציה ולכן אין להסיק דבר.
2. התומכים במסקנת המחקרים, טוענים כי על פי תנאי המחקר, מניפולציה כאמור, אינה אפשרית.

נשוב לדוגמא אודות שני היצרנים. הבורר זימן אליו את שני היצרנים וכך אמר להם: ראו, כדי למנוע כל אפשרות למניפולציה, הדבר הטוב ביותר הוא לערוך את המשאל הטלפוני על כלל האוכלוסייה, דהיינו מיליון בתי האב. פתרון זה כמובן אינו מעשי ולכן אני מציע להגדיר אוכלוסיית משנה על פי מספר קטן של מאפיינים, ושעליה תתבצע הבדיקה. אני מציע שהמאפיין יהיה: מקום מגורים. כלומר: ייערך משאל חדש, אלא, שהפעם הנשאלים לא ייבחרו באופן אקראי אלא: המשאל ייערך בקרב כל בתי האב המתגוררים בעיירה פלונית, המונה 2000 בתי אב. אחד היצרנים מתנגד בטענה שיתכן כי המיקום הגיאוגרפי של אותה עיירה וכן המוצא האתני המשותף בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה גורמים להטיה מסוימת של הכף לטובת המתחרה, ויש לקיים את המשאל בקרב ציבור המהווה חתך נאמן לכלל תושבי המדינה, והמשולל מאפיינים שיש בהם כדי לגרום להעדפת מוצר זה או אחר. טענה זו מתקבלת ובסופו של דבר מחליט הבורר כי מתוך המאגר הממוחשב של כל מנויי הטלפון שבמדינה, "יישלפו" כל המנויים ששמם הפרטי מתחיל באות א', שם המשפחה מתחיל באות ב' ואילו האות ג' מופיעה גם בשם הפרטי וגם בשם המשפחה. "בדקתי ומצאתי כי מדובר בכ – 2000 מנויים כאלה, ומכיוון שאין להעלות על הדעת כי קיים קשר כלשהו בין האותיות המרכיבות את שמות הנשאלים לבין העדפת מוצר מסוים, אני מציע לקים את המשאל הטלפוני בקרב אוכלוסיה זו.
ניתן לסכם ולומר כי בבואנו להסיק בדרך של מחקר סטטיסטי, אודות תכונות של אוכלוסיה מסוימת, באמצעות בדיקה אודות קיום תכונות אלה בחלק מאותה אוכלוסיה, (המדגם), ניתן לערוך את המדגם בשני אופנים.
1. לבחור כל אחד מפריטי המדגם באופן נפרד בדרך אקראית, או אפילו בהתאם לכללים שנקבעו מראש.
2. לבצע את הבדיקה על אוכלוסיית משנה שלימה המוגדרת על ידי מאפיין מסוים או מספר קטן של מאפיינים.
הראשונה פתוחה במידה זו או אחרת למניפולציות. לעיתים קרובות, מניפולציות אפשריות גם במקרים בהם הבחירה הפרטנית כפופה לכללים שנקבעו מראש וזאת משום שלעולם נותרים מרכיבים שלא הוגדרו דיים ושמאפשרים חופש בחירה. לעומת זאת השיטה השנייה סגורה בפני מניפולציות.

מיקומם של ביטויים ארוכים בדילוג שווה בטקסט של התורה, ניסוי בגישה הגלובלית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>