האלוקים יצר האור מאור

בס"ד

האלקים יצר "האור מאור"
נחום בומבך

"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ… ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור" (בראשית א' א-ב). הישות אשר נבראה ראשונה מן "האין" היא האור.
מקובל בקרב חכמי ישראל הקדמונים כי אור זה אשר נברא מן האין, הוא המקור שממנו נברא היקום כולו. נתבונן למשל כיצד מנסח את הדברים אחד מענקי פרשני המקרא , רבנו בחיי בן אשר. המצטט מדבריו של התנא ר' אליעזר בן הורקנוס (פרקי דר' אליעזר הגדול בן הורקנוס).

" וע"ד השכל יהי אור ויהי אור, האור הזה הוא ראשית החדוש והוא נקרא עולם המלאכים וממנו נתהוו כל שאר המעלות אשר למטה ממנו והם השמים והארץ, ולגודל מעלתו בא המאמר לרבי אליעזר בפרקיו שמים מהיכן נבראו מאור לבושו, באר לך שמציאות השמים הנה הוא מאמת זה האור, ואמר אור לבושו לפי שהאור הזה מפסיק בינו ובין שאר בריותיו כלבוש הזה מפסיק בין הלובשו ובין זולתו, והנה הש"י פעולותיו בכלל המציאות באמצעות מלאך וכל מלאך כפי השליחות, וא"כ כוונת המאמר הזה שמים מהיכן נבראו מאור לבושו כי השמים שהם בעלי החומר נבראו מכח זה."

יתירה מזאת:
לפי המובא במדרשי חז"ל, לא רק היקום (שמים וארץ) נברא מן האור, גם האור עצמו נברא מן האור…
הכיצד?

נתבונן למשל בדברים כפי שמובאים במדרש רבה:

מדרש רבה בראשית פרשה ג פסקה ד

"ר' שמעון בן יהוצדק שאל לרבי שמואל בר נחמן א"ל מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה מהיכן נבראת האורה א"ל מלמד שנתעטף בה הקב"ה כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו אמרה ליה בלחישה א"ל מקרא מלא הוא (תהלים קד) עוטה אור כשלמה."

רבי שמואל בן נחמן מסביר לר' שמעון בן יהוצדק את תהליך בריאת האור. הקב"ה כביכול התעטף באור כפי שמתעטפים בבגד וממנו הבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו.

לבאר הדברים נצטט שוב את רבנו בחיי בן אשר בפירושו על התורה:

רבינו בחיי על בראשית פרק א פסוק ג
" יהי אור ויהי אור – על דרך הפשט שני אורים היו, הראשון האור שמשתמשין בו בעולם הזה הוא אור חמה ולבנה, והשני האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבא, וידוע כי האור שמשתמשים בו בעולם הזה הוא נאצל מן האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבא."

ישנם שני סוגי אור (ראה גם את פירושו של רש"י בתחילת ספר בראשית):
א. האור הפיזיקלי "שמשתמשים בו בעולם הזה, הוא אור חמה ולבנה"
ב. האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא. וידוע, אומר רבנו בחיי, כי האור שמשתמשים בו בעולם הזה נאצל (נברא) מהאור הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא.

הרמ"ק (רבי משה קורדוברו מגדולי המקובלים,אומר בלשונו בספרו "פרדס רימונים" דברים דומים:

ודא הוא רזא דכתיב יהי אור ויהי אור, כיון דאמר יהי אור אמאי כתיב ויהי אור לא אצטריך קרא למכתב אלא ויהי כן מהו ויהי אור, אלא דההוא אור אפיק אור אחרא דאתחזי ליה."

תרגום:
"וזהו סוד, שכתוב 'יהי אור ויהי אור', כיון שאמר יהי אור, מדוע כתוב ויהי אור, לא הייתה צריכה התורה לכתוב אלא ויהי כן, מהו שכתוב ויהי אור? אלא: אותו האור, יצא ממנו אור אחר שניתן לראותו.

הרמ"ק מביע רעיון זהה: האור שניתן לראותו, (הפיזיקלי) נברא מאור אחר.

הגם שהשגת הדברים רחוקה מאתנו כרחוק מזרח ממערב, ניתן לראות באופן נפלא, כיצד הרעיון הנ"ל מוצפן בתורה בדילוג שווה.

טבלה מס' 1 מופיעה בספר בראשית, היא בת 2063 טורים, ונקבעה על ידי הביטוי "האור מהאלקים" המופיע פעם אחת בלבד בדילוג שווה בתורה. עצם ההופעה של ביטוי זה שהוא בן 11 אותיות בדילוג שווה בתורה איננה שיגרתית. (הסיכוי למצוא באופן אפריורי ביטוי זה בדילוג שווה שאינו עולה על 2063 הוא 1/450).
הביטוי "האור מהאלקים" מזכיר את דברי המדרש שהובא לעיל: " מלמד שנתעטף בה הקב"ה כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו".

ליד הביטוי "האור מהאלקים" מופיעה המילה "בורא" בדילוג הקצר ביותר 2-.
הרעיון של בריאת "אור מאור" מופיע בטבלה. הביטוי "אור מאור" מופיע במאונך והוא ניצב להופעה של הביטוי "האור מאור" בדילוג 4- (מינימום שני בכל התורה) . הופעה זו היא חלק מביטוי ארוך יותר "גלי האור מאור" המתפרש שהאור הנראה (גלי האור) נוצר מאור. וזה תואם במדויק לנאמר לעיל. (ההסתברות להופעת "גלי האור מאור" בדילוג שאינו עולה על |4| , הוא 1/5,000,000 . במקרה שלנו מדידת ההסתברות אינה רלבנטית משום שההופעה לא נצפתה באופן אפריורי אך ניתן להתרשם כי הופעה זו אינה שגרתית).
ניתן גם לראות את המילה "האור" המופיעה בדילוג 2063 במקביל וקרוב לביטוי "האור מאור הנ"ל".

טבלה מס' 2 מופיעה בספר ויקרא, היא בת 17 טורים ונקבעה על ידי הביטוי "בורא אור" המופיע כאן בדילוג הקצר ביותר בכל התורה. דרך האות א' של המילה "אור" שבביטוי זה מופיעה המילה "מאור" בדילוג הקצר ביותר 2- , כך שמקבלים את הביטוי: "בורא אור מאור" המילה "בורא" מופיעה בטבלה פעם נוספת בדילוג 34 והיא מקבילה לביטוי "בורא אור".

טבלה מס' 3 היא בת 24 טורים ונקבעה על ידי ההופעה המינימלית (24) בכל התורה של הביטוי "האלקים יצר" הטבלה נמצאת קרוב למקום הופעתה של טבלה מס' 2. בטוי זה "חותך" את הביטוי "האור מאור" המופיע במאוזן בדילוג הקצר ביותר 2- . (הסיכוי למצוא באופן אפריורי את הביטוי "האלקים יצר" בדילוג שווה שאינו עולה על 24 הוא כ- 1/2000 והסיכוי למצוא את הביטוי "האור מאור" בדילוג שאינו עולה על 2 הוא כ- 1/800 ).
ההסתברות למפגש של הביטוי "האלקים יצר" עם הביטוי "האור מאור" הוא 1/2,500,000
ניתן גם לזהות בטבלה את הביטוי "בורא אור מאור" שראינו בטבלה מס' 2 .

טבלה מס' 4 נוצרה מההופעה היחידה של הביטוי "אור מאור ה'" המופיע בתורה בדילוג 169 . ההסתברות להופעת ביטוי זה בכל התורה בדילוג שאינו עולה על 169 היא כ- 1/4900 . המילה "נברא" בדילוג מינימלי -2 , מופיעה ליד הביטוי "אור מאור ה'". מתקבל המשפט: "אור, מאור ה' נברא.

ניתן לראות בטבלה מס' 5 כי הבטוי "אור מאור ה" שראינו בטבלה מס' 4, מופיע בסמיכות לביטוי "כבוד ה " בקרבת מקום לפסוק: "וכבוד ה נראה באהל". (כבוד ה' קשור במושג אור, למשל בפסוק בישעיהו ס' פס' א' "קומי אורי כי בא אורך, וכבוד ה' עליך זרח").

טבלה מס' 6 נוצרה מהביטוי "האור מה " המופיע בדילוג מינימילי 7188 . גם כאן ניתן לראות כי הביטוי מופיע בקרבת מקום לביטוי "כבוד ה " בפסוק: "וירא כבוד ה' אליהם.

בטבלה מס' 7 אנו שוב רואים את אחת מההופעות המינימליות של הביטוי "אור מאור" (דילוג 205 הופעה מינימלית חמישית), נפגש עם הביטוי "כבוד ה'" בפסוק "וירא אליכם כבוד ה'"